ימי השובבי"ם – ויזעקו אל ה' , ותעל שועתם…

בשבועות אלו של ימי השובבי"ם, אנו עוסקים בפרשות השבוע של התורה, בירידת עם ישראל לגלות מצרים, אשר בפרשות אלו ירדו עם ישראל לגלות מצרים בסיבת פגם הברית של אדם הראשון, לתקן ולהעלות ניצוצות הקודש שנפלו ונתפזרו מחוץ לקדושה (ונקרא בשם תיקון הברית)..,

ועיקר הבירור של הניצוצות וגאולת עם ישראל ממצרים – היה ע"י ריבוי תפילה וזעקה אל השם יתברך, מעומק עומק הגלות כמו שכתוב "ויזעקו – ותעל שוועתם אל האלקים.., וישמע צעקתם.., ויוציאם.

ועל כן ימים אלו של ימי השובבי"ם הם ימים המסוגלים לתפילה ולתשובה בפרט על הוצאת זרע לבטלה ו- תיקון הברית.

ובזכות התשובה התפילה והצדקה – נזכה לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל הניצוצות והפגמים שנפלו אל הטומאה (האר"י ז"ל) ולצאת מהמיצרים והגלות הפרטית של כל אחד מאיתנו, והגלות הכללית של עם ישראל (השל"ה הק').


 

תפילה מיוחדת לימי השובב"ים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. בּוֹשְׁתִּי מְאֹד בְּחֶרְפָּה וּכְלִימָה עַל כָּל חַטֹּאתַי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי,

וּבִפְרַט עַל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, עַד אֲשֶׁר הֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי הַסִּטְרָא אַחֲרָא,

נִקְרֹא נִקְרֵאתִי כַּמָה פְעָמִים, אוֹי לִי, אֲהָהּ עָלַי.

וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ הוֹדַעְתַּנִי עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ לְתַקֵּן נַפְשֵׁינוּ עַל צוֹ"ם מָה,

בְּמִסְפַּר וּמִפְקַד שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בָהֶם,

לְהִתְעַנּוֹת אַרְבָּעִים יוֹם בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמִסְפַּר אַרְבָּעָה יוּדִין דְּשֵׁם ע"ב (יכוון במחשבה: יוד הי ויו הי).

וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי חָפֵץ הָיִיתִי לַעֲשֹוֹת תִּיקוּן זֶה בְּכָל לֵב,

אַךְ אֵין בִּי כֹחַ וְכָשַׁל כֹּחִי לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיּוֹת אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים.

וְלָכֵן אֲנִי מַפְרִישׁ הַיּוֹם אַרְבָּעָה פְרוּטוֹת כֶּסֶף לִצְדָקָה, כִּי כֵן יָסְדוּ עֲבָדֶיךָ לִפְדּוֹת בְּכֶסֶף כָּל תַּעֲנִית.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֶה עָלַי כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי הַיּוֹם,

וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בַּעֲבוּר הַתַּעֲנִית, כְּאִלּוּ הִתְעַנֵּיתִי, וּמִיעוּט מָמוֹנִי יִהְיֶה בִּמְקוֹם מִיעוּט חֶלְבִּי.

וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם בְּ- זֶרַע לְבַטָּלָה אוֹ בְּקֶרִי,

וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ עַל יָדִי בֵּין הַקְּלִיפּוֹת,

חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ (יכוון במחשבה: חבו) מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנוּ אֵל.

וְתַחֲזִיר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוּשָׁה לְמָקוֹם קָדוֹשׁ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ.

עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.


 

תפילה נפלאה מרבינו החיד"א זצוק"ל מיוחד עבור ימי השובב"ים

והם ראשי תיבות של השבועות בהם קוראים את הפרשיות ש'מות, ו'ארא, ב'א, ב'שלח, י'תרו ומשפטי'ם.

הובאה בספרו 'יוסף בסדר', וזו לשונו:

שאל איש אחד שהיה רוצה להתענות שובבים, וירא כי לא יכול,כי יש לו חולאים,גם שיבה זרקה בו, ולכן בעצמו ציער מה יעשה לתקון נפשו ?

ואמרתי לו דבמציאות זה לעת זקנה ובסובלי חולאים, יש לו תקנה לפדות כל יום תענית בממון [עבור סעודות עניים ובפרט לומדי תורה – שזכות

הלימוד יעמוד לזכותו ותיקונו !].

ואע"ג דמדברי מורי זקני הרב חסד לאברהם ז"ל (מעין ד' נהר מ"ה) ובשו"ת נאמן שמואל מבואר דהפודה תענית יכול לפדותו בכסף, מכל מקום נראה

בעיני שיתן על כל תענית ד' גראסייאס במטבע טוסקאנה

[החשבון הוא כך : סעודה מינימלית ליום לחם תבשיל או ממרח (שהוא דבר חשוב קצת) ושתיה כפול פ"ד תעניות, ומנהג העולם לתת סכום כולל

180ש"ח עבור סעודת עניים לתיקון נפשו – ובכך פודה כמה תעניות !],


 

ימי השובבים מספרי רבי נחמן מברסלב
ימי השובבי"ם הם ימים שבם נוהגים הכשרים בעם ישראל להתענות ולצעוק להשי"ת בתפילות וסליחות. והסיבה היא כי באלו הימים קורין בתורה בענין גלות מצרים וגאולתם, שהיה ע"י צעקה להשם יתברך.

וכמו כן צריכין עתה בגלות הזה כל יחיד ויחיד להתפלל ולצעוק מעומק ליבו על הגלות הפרטית שלו הן בגוף הן בנפש כל אחד והתיקון ומה שעובר עליו וע"י שכל אחד יצא מגלות הנפש והעוונות וריחוק ה' כך יביא את הגאולה הפרטית שלו ויהי' חלק בגאולה של כלל ישראל.

וזהו "שובו בנים שובבים" שעיקר כל הצרות והגלויות ר"ל הם ע"י חסרון הדעת, שזהו בחי' שובבים, שכל אחד הולך בעולם כמו משוגע ושובב ממש, כמ"ש "וילך שובב בדרך לבו".

וכשיבין האדם בעצמו כל זאת, איך הוא שובב ומשוגע ממש, כי הולך אחרי שרירות לבו ותאותיו, ואינו מסתכל על תכליתו הנצחי – בודאי יחוס על עצמו ויצעק הרבה להשם ית'.ועל ידי זה יזכה לפי בחינתו להוליד המוחין והדעת, שע"י זה עיקר הגאולה בכלל ובפרט בכל אדם ובכל זמן :

בברסלב לא נהגו לצום, אלא יום אחד בשבוע לא לאכול דבר מן החי, כגון חלב, גבינה, בשר, דגים, וכו'.., [החסידים נהגו ביום שישי לעשות זאת כדי להיכנס לשבת רעב – שזה מצווה בפני עצמה. אבל כל אחד כפי נוחיותו.] ובדור הזה שאנחנו רגילים לאכול כל יום כמה סעודות וכל שעה לנשנש בין הארוחות, זהו ייסורים וצער וכפרה גדולה כצום ממש, כי הרגלי האכילה בימינו מאד מפנקים, לכן בקצת עבודות אלו יהי' רצון שה' הרחמן ירחם עלינו ויכפר לנו על עוונותינו ויוציאנו מחושך לאורה משיעבוד לגאולה, במהרה בימינו אמן.

(ערוך מתוך ליקוטי הלכות יורה דעה הלכות גילוח הלכה ד אות ח).


 

עוד בעניין ימי השובבי"ם :

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם שִׁעוּר וְסֵדֶר קָבוּעַ לַאֲמִירַת תְּהִלִּים, דְּהַיְינוּ: אֲמִירַת יוֹם אֶחָד שֶׁל תְּהִלִּים, וּבִימֵי הַשּׁוֹבָבִים וְהַסְּפִירָה

הָיָה מוֹסִיף עוֹד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, נוֹסָף עַל הַקְּבִיעוּת הַיּוֹם יוֹמִית, וְהוּא עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ע"ג, עַיֵּן שָׁם.

מכאן יש ללמוד שבימים אלו יש להרבות – או לפחות להוסיף עוד פרק בקריאת תהילים, כי ימים אלו הם ימי תשובה.

(שיח שרפי קודש אות א-תקלח)


 

שובבי"ם ת"ת

(ראשי תיבות של הפרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה) וזה בחינת שובבי"ם, שבהם נוהגים הכשרים להתענות ולצעוק להשם יתברך בתפילות וסליחות. כי באלו הימים קורין בתורה בענין גלות מצרים וגאולתם, שהיה על ידי צעקה… וכמו כן צריכין עתה בגלות הזה… וזהו בחינת "שובו בנים שובבים", שעיקר כל הצרות והגלויות ר"ל הם על ידי חסרון הדעת, שזהו בחינת "שובבים", שכל אחד הולך בעולם כמו משוגע ושובב ממש, כמו שכתוב "וילך שובב בדרך לבו", וכשיבין האדם בעצמו כל זאת, איך הוא שובב ומשוגע ממש, כי הולך אחר שרירות לבו, ואינו מסתכל על תכליתו הנצחית, בודאי יחוס על עצמו, ויצעק הרבה להשי"ת (ליקו"ה הל' גילוח).

מעתה, מובנת היטב פעולת הצעקה במשך ימי השובבי"ם, בהם מעוררים אנו את פעולת בני ישראל במצרים, שצעקו ונגאלו הודות לצעקתם. "וכל זה צריך כל אדם לידע בכל זמן, שכל זה עובר גם עתה על כל אחד ואחד, ומשכיל על דבר טוב, החפץ באמת לאמיתו, יבין מזה עצות והתחזקות, להתקרב לנקודת האמת. וכשרואה שבאין על דעתו קושיות ובלבולים, כמה וכמה הוא צריך לצעוק להשי"ת. כי על ידי צעקה מולידין המוחין מתעלומתן".

עצם ההבנה שמבין האדם שדעתו חסרה ושבגלל זה הוא נבוך ומבולבל בעניינים שונים שבקדושה, וביחוד בענין התקרבותו לצדיק האמת, עצם ידיעה זו יש בה די, כדי לגרום לאדם צורך לצעוק, כדי להשלים את דעתו.

וזה בחינת שובבי"ם, שבהם נוהגים הכשרים להתענות ולצעוק להשי"ת… וכשיבין האדם בעצמו כל זאת, איך הוא שובב ומשוגע ממש… בודאי יחוס על עצמו ויצעק הרבה להשי"ת.

כל האמור כן מובא מתוך אתר http://www.breslevmeir.com למען זיכוי הרבים

שיעורים מיוחדים בנושא תיקון הברית